עיצוב ובניית אתריםמרפאת מטיילים: חיסונים והדרכה למטיילים טלפון לקביעת תור 24 שעות:053-9956333 קניון רוטשילד, קומת משרדים 3 רח' רוטשילד 45, ראשון לציון שעות פעילות: ימים א'-ה' 15-18, יום ו'  8-11 טלפון במרפאה : 03-9666333 

חיסונים ואנטיביוטיקה הם שתי דרכים שונות ומשלימות להלחם במחלות זיהומיות. התרופות האנטיביוטיות, האנטי פטרייתיות והאנטי ויראליות עוזרות לנו להלחם כנגד חיידקים, פטריות ונגיפים לאחר שהמחלה כבר פרצה. החיסונים לעומתם מאפשרים לנו להכין את גופנו לקראת אפשרות של מחלה עוד בטרם זו התרחשה.

החיסונים מתחלקים לשני סוגים: חיסונים סבילים שבהם אנחנו מחדירים לגוף נוגדנים מוכנים. יתרונה של שיטה זו הוא ביצירת מצב חיסוני מיידי וחסרונה הגדול הוא שזמן פעולתם של הנוגדנים הללו מוגבל לזמן שהייתם בגוף, לאחר שהם מופרשים, ההגנה מפסיקה להתקיים. חיסונים פעילים, עשויים מנגיפים או חיידקים או מחלקיקים שלהם. הם מוחדרים לגוף לאחר שבוצעה פעולה להפסקת פעילותם אם על ידי המתם או באמצעות החלשתם. חומרים אלו קרויים אנטיגנים. הם מוחדרים לגוף באמצעים שונים: בהזרקה, בשאיפה או בבליעה.

בתוך הגוף הם משפעלים את מערכת החיסון שמייצרת נוגדנים או תאים בעלי זיכרון חיסוני שיכולים לתקוף מיקרואורגניזמים פולשים. החיסונים הפעילים לא מתחילים לפעול מיד ברגע ההחדרה, נדרש פרק זמן של ימים עד שבועות עד שהם גורמים לשפעול של מערכת החיסון, אך מאותו הרגע החיסוניות שהגוף רכש את היכולת הזו, ההגנה נשמרת לאורך זמן. פרק הזמן הזה משתנה בהתאם לסוג החיסון. יש חיסונים ששומרים על הגנה לכל אורך החיים כמו למשל חיסונים כנגד הוירוסים שגורמים למחלת הצהבת. על חיסונים אחרים צריך לחזור מדי מספר שנים כדי "להזכיר" למערכת החיסון שלנו איך להתמודד עם המחלה, לדוגמא, חיסון כנגד מחלת הטטנוס שצריך לקבל אחת ל 10 שנים כדי לשמור על רמה מתאימה של הגנה.

קיימות מחלות שהגורם שלהן יודע כיצד לחמוק ממערכת החיסון שלנו כמו פושע שמתחמק מהמשטרה על ידי שינוי צורה, דבר שמקשה על זיהויו. באופן דומה מסוגל נגיף השפעת להשתנות לעיתים תכופות מאד. הוא משנה את המבנה החלבוני שלו ומופיע כל חורף בצורה שונה ממה שהגוף הכיר לפני שנה, כך הוא יכול להערים על "משטרת הגבולות" של הגוף, דהיינו מערכת החיסון, לחדור ולגרום למחלה. מסיבה זו ארגון הבריאות העולמי עוקב מקרוב אחר השינויים התכופים בנגיף ובכל שנה מנחה את החברות שמייצרות חיסונים לשפעת ביחס לזנים ששכיחים באותה שנה. החברות מצידן מייצרות כל שנה חיסון חדש שמכיל שלושה סוגי וירוסים שלדעת ארגון הבריאות העולמי מהווה את הסכנה לקראת עונת השפעת המתקרבת.

לא תמיד המחלה נגרמת על ידי החיידק או הנגיף עצמו אלא עקב רעלנים שהוא מפריש. למשל מחלת הטטנוס נגרמת כאשר החיידק האחראי למחלה חודר לגופנו דרך פגיעה בשלמות העור כשאנחנו נפצעים. כמו חיידקים אחרים חיידק הטטנוס יודע לשרוד בתנאים קשים, הוא עושה זאת ע"י כך שהוא הופך לנבג שנמצא בקרקע. כשפצע מזדהם עם נבגים אלו הם מתעוררים לחיים ומתחילים להפריש רעלן. הרעלן הזה הוא הגורם למחלה ולכן החיסון כנגד המחלה מורכב בעצם מאנטיגן שמופק מהרעלן לאחר שעבר תהליך של אינאקטיבציה ? ביטול הפעילות שלו.

סוף עידן האנטיביוטיקה: בשנות השישים היה רושם שבעזרת האנטיביוטיקה הרפואה מצליחה למגר את המחלות הזיהומיות שהפילו חיתתן על בני האדם משחר ההיסטוריה. בשנים אלו פותחו תרופות אנטיביוטיות חדשות ומגוונות והדעה הכללית הייתה שמגיפות כמו דבר ושחפת שהפילו חללים רבים בעבר עומדות להפוך להיסטוריה. השימוש באנטיביוטיקה הפחית בצורה משמעותית את הסיבוכים והתמותה ממחלות זיהומיות שנגרמו על ידי החיידקים, כמו: דלקת ראות, זיהומי מעי, אבצסים תוך ביטניים, זיהומים של מערכת השתן. לאם האמריקאית הובטח שבנה שנפצע במהלך מלחמת העולם השנייה ישוב בשלום הודות לפניצילין. הסיבוכים הזיהומיים של הכירורגיה פחתו הודות למתן אנטיביוטיקה מונע לפני הניתוח.

ניתן היה לבצע ניתוחים מסובכים שקודם לכן היה חשש לבצעם עקב סיבוכים שקשורים לזיהומים כמו השתלת איברים. הופיעו תרופות אנטיביוטיות כנגד חיידקים שהיו קשים במיוחד לטיפול כגון חיידקי השחפת והיה נראה שמחלה מאיימת זו עומדת לעבור מהעולם. חוקרים מכובדים סברו שניתן שתם הפרק של זיהומים ברפואה ושניתן להפנות את כל המשאבים למחקר וטיפול במחלות ניווניות. חברות התרופות אכן הפסיקו להשקיע משאבים במחקר ופיתוח של אנטיביוטיקה והחלו להשקיע במחקר של תרופות ללחץ דם, סוכרת וסרטן.

אנחנו נמצאים בתחילת המאה ה 21 , עברו פחות משבעה עשורים מאז שאלכסנדר פלמינג זיהה את היכולת המופלאה של עובש שמייצר פניצילין להשמיד חיידקים. בפרק זמן קצר זה המטוטלת נוטה שוב לצערנו לטובת החיידקים. בשנים הללו בני האדם הרבו להשתמש באנטיביוטיקה לצורך ובהרבה מקרים שלא לצורך. כולנו יודעים שבחלק גדול מהמקרים האנטיביוטיקה ניתנת לטיפול במחלות שנגרמות על ידי וירוסים. למרות שהרופאים יודעים שלתרופות אלו אין כל השפעה על מחלות נגיפיות כמו זיהומים של דרכי הנשימה, נזלת, מחלות חם וכו' הם רושמים אותם במקרים רבים עקב חוסר בטחון, לחץ של המטופלים ופחד מטעות.

השימוש והשימוש לרעה באנטיביוטיקה עבר גם למשק החי וכמויות אדירות של תרופות אלו משמשות לטיפול למניעה ואפילו לזירוז צמיחה בבעלי החיים. השימוש המוגבר גרם לחיידקים רבים לפתח עמידות כנגד קבוצה זו של תרופות. כדי להבין מדוע התפתחה העמידות בתקופה כל כך קצרה צריך להבין שמחזור חייהם של החיידקים קצר מאד והוא נמשך דקות עד שעות. חיידק הקולי החי במעיים מתחלק אחת ל 20 דקות , כלומר יממה אחת בחיי האדם שוות ערך ל 70 דורות של חיידק הקולי. כמות החיידקים שחיים אצלנו במעי היא עצומה, בכל גרם של צואה חיים כ 12 מיליארד חיידקים, פי שניים ממספר האנשים שעל פני כדור הארץ !

כשחיידקים אלו נחשפים מדי פעם לאנטיביוטיקה חלק גדול מהם נכחד תוך זמן קצר אך חלק מהם מצליח לייצר עמידות כנגד האנטיביוטיקה, חלק זה שורד וממשיך להתרבות. החיידקים העמידים ששורדים מעבירים את האינפורמציה הגנטית הקשורה לעמידות באופן אנכי לצאצאיהם ובאופן אופקי לחיידקים שכנים ממשפחות אחרות. חיידק יכול לרכוש פיסות חומר גנטי על עמידות מחיידקים שונים כך שהוא בונה לעצמו רצפים שמכילים מידע על עמידות לתרופות רבות. כך נוצרים במשך הזמן חיידקים מרובי עמידות, כלומר שעמידים נגד מספר סוגים של אנטיביוטיקה. מכאן עולה שבכל פעם שאנחנו משתמשים באנטיביוטיקה אנחנו בעצם תורמים ליצירה של חיידקים עמידים.

דוגמא אחת מני רבות היא מחלת השחפת. בשנות השישים היה רושם שהתגברנו על החיידק המסוכן הזה המעקב אחריו דעך בעולם המערבי. בשנות השבעים המאוחרות הוא החל לצוץ מחדש ובשנות השמונים עם הופעת מגיפת האיידס הוא חזר בגדול. עקב חוסר תשומת הלב שלנו ובשל טעויות שנעשו בטיפול התרופתי בשנות החמישים והשישים, חלק מחיידקים השחפת נעשו עמידים לתרופות. סיכויי ההבראה של חולה שנדבק כיום בחיידק שחפת עמידה דומה לסיכויו של חולה במאה ה 18 ואין לנו תרופות יעילות להצילו. בבתי החולים, שם מרבים לטפל באנטיביוטיקה בעיית העמידות קשה במיוחד. הרופאים שמו לב לפני 30 שנה שנוצרה בעיה קשה של עמידות חיידקים ונוצר צורך באנטיביוטיקה בעלת טווח פעולה רחב יותר כדי לתת מענה לחיידקים הללו.

בשנות ה- 60 וה- 70 פותחו תרופות אנטיביוטיות עם טווח פעולה רחב יותר. החיידקים לא נשארו מאחור וחיש מהר נוצרו זנים עמידים גם לתרופות החדשות. נוצר מרוץ מטורף בין הרפואה לחיידקים ולצערנו כיום, פחות מ 70 שנה לאחר גילוי האנטיביוטיקה נראה שאנחנו מפסידים במרוץ. בבתי החולים אנחנו מתמודדים יום-יום עם חיידקים עמידים למרבית, ולעיתים גם לכל התרופות האנטיביוטיות שיש לנו בארסנל. עקב חוסר השקעה במחקר ופיתוח של החברות הפרמצבטיות לא נראות באופק סוגים חדשים של אנטיביוטיקה. בספרו של לואיס קארול, אליס בארץ הפלאות הוא מתאר מרוץ בו משתתפת אליס עם מלכת הלבבות. למרות ששתיהן רצות מהר הנוף לא משתנה. אליס שמביעה תמיהה על התופעה, זוכה לתשובה של מלכת הלבבות: "אצלנו כשרצים מהר הנוף לא משתנה, אם רוצים שהנוף גם ישתנה תוך ריצה צריך לרוץ מהר כפליים". במרוץ עם החיידקים אנחנו לא רצנו לצערנו מהר מספיק.

ההצלחה של החיסונים: על רקע הבעיות הקשות הניצבות היום בפנינו בשימוש באנטיביוטיקה בולטת ביתר שאת הצלחתה של הרפואה במניעת זיהומים באמצעות חיסונים. מגיפות שנגרמות על ידי נגיפים כגון אבעבועות שחורות חלפה מהעולם, קיימות תכניות להכחדה גם של הפוליו (שיתוק ילדים). מחלות קטלניות כמו הטטנוס והכלבת לא מהוות סכנה לאוכלוסייה שחוסנה כנגדן. מטיילים יכולים לנוע לאזורים עולם נידחים בזכות חיסונים כנגד מחלות טרופיות כמו הכולרה, טיפוס הבטן, קדחת צהובה, קדחת מוח יפאנית ואחרות. חיידקים שגרמו לתחלואת תינוקות ניכרת כמו קדחת קרום המוח, צהבת זיהומית, אדמת, חזרת, חצבת, שעלת ועוד רבות אחרות פחתו בצורה ניכרת בעולם המתועש בזכות תכניות של חיסונים לילדים החל מלידתם.

מגיפת השפעת הפוקדת כל שנה את כדור הארץ בתקופת החורף וגבה עשרות אלפי קורבנות של קשישים וחולים מדוכאי חיסון הופכת לפחות מאיימת אם דואגים לחסן את האוכלוסייה לפני ההתפרצות. בעוד שמיקרואורגניזמים שונים, לא רק חיידקים, מצאו את הדרך להתגבר על תרופות שפותחו נגדם הרי שכנגד מערכת החיסון הטבעית הם לא מצליחים להתגבר בקלות (יוצא מהכלל הוא וירוס האיידס שפוגע במערכת החיסון עצמה).
המחלות הזיהומיות איימו על בני האדם משחר ההיסטוריה ולמרות תקוותנו הן לא פסו מהעולם. התפתחות העמידות של החיידקים תומכת בטענה שבני האדם הם אפיזודה חולפת בחייהם של החיידקים.

בתקופה זו של דמדומי האנטיביוטיקה, חיסונים מהווים עדיין נשק יעיל ובטוח בהתמודדות כנגד מחלות זיהומיות. חיסונים מהווים דרך מושכלת לנצל את חוכמתו של הטבע. אנחנו צריכים לשקוד לפתח את הנשק הזה גם כנגד מחלות אחרות שכנגדן אין לנו עדיין חיסונים יעילים כמו קדחת דנגה, מלריה ואיידס וכנגד אותם חיידקים שפיתחו עמידות כנגד האנטיביוטיקה וחזרו להוות איום על בני האדם.