עיצוב ובניית אתריםמרפאת מטיילים: חיסונים והדרכה למטיילים טלפון לקביעת תור 24 שעות:053-9956333 קניון רוטשילד, קומת משרדים 3 רח' רוטשילד 45, ראשון לציון שעות פעילות: ימים א'-ה' 15-18, יום ו'  8-11 טלפון במרפאה : 03-9666333 

פורסם ב עיתון הארץ במדור בריאות בתאריך 29/11/09

בד בבד עם מגיפת שפעת החזירים מתפשטת מגיפת הפחד מפני החיסון נגד המחלה

מאת ד"ר אבי יצחקי

בד בבד עם מגיפת שפעת החזירים מתפשטת מגיפת הפחד מפני החיסון נגד המחלה. גם ההסברים ההגיוניים והמנומקים של עשרות מלומדים אינם מביסים את החרדה

תגיות: שפעת החזירים, חיסונים

The_cow_pock
אדוארד ג'אנר ואנשים שגופם מצמיח חלקי פרה לאחר שחוסנו, קריקטורה מהמאה ה-18

בבית החולים שבו אני עובד אושפז לפני כמה שבועות גבר צעיר. הוא לא מעשן, נוהג לרוץ כעשרה קילומטרים כמה פעמים בשבוע באופן קבוע ואינו לוקה במחלות כלשהן. בחדר המיון נמצא שהוא סובל מתסמינים של שפעת ובדיקה מולקולרית אישרה שמדובר בשפעת החזירים, A/H1N1. הוא אושפז במחלקה שיועדה לחולי השפעת.

בשעות הראשונות שלאחר האשפוז החל מצבו להידרדר. הופיעה דלקת ריאות שהתפשטה במהירות, ריווי החמצן בדמו ירד ואחריו אובחנה ירידה גם בלחץ הדם. הוא הועבר ליחידה לטיפול נמרץ, שם נזקק לתמיכה נשימתית במשך ימים ארוכים וקיבל טיפול אנטי-וירלי ואנטיביוטיקה. גילו הצעיר, בריאותו הטובה והטיפול היעיל שקיבל בזמן שיחקו לטובתו. הוא החלים.

מצבם של חולי האבעבועות השחורות במאה ה-18 לא שפר עליהם כל כך. הווירוס הגורם למחלה הביא למותם של אחוז ניכר מקרב אלו שנדבקו בה. כך היה עד שרופא אנגלי בשם אדוארד ג'אנר, הבחין שעל ידיהן של נשים שעסקו בחליבת פרות הופיעו שלפוחיות שמקורן בווירוס שגורם לאבעבועות הבקר. הנשים האלה היו מוגנות מפני מחלת האבעבועות השחורות.

ב-14 במאי 1776, ביצע ג'אנר ניסוי, שבו נטל חומר ממורסות בידיה של חולבת והחדיר אותו לשריטה שיצר בזרועו של ילד בן 8 בשם ג'יימס פיליפ. בהמשך הזריק לזרועו של הילד את וירוס האבעבועות השחורות והוכיח שהילד היה מחוסן כנגד המחלה. השיטה שפיתח ג'אנר שימשה בשנים הבאות כדי לחסן מיליוני בני אדם. החיסון שיחרר את האנושות מאחד מאויביה המרים ביותר. וירוס האבעבועות, שקטל בני אדם משחר ההיסטוריה, נכחד.

ב-200 השנים האחרונות חל שיפור עצום בבריאות הציבור: התחלואה ירדה, תמותת התינוקות פחתה, תוחלת החיים עלתה. יש המייחסים שיפור זה להמצאות ולגילויים כמו האנטיביוטיקה, סמי הרדמה ופיתוחים רבים אחרים. למעשה, שני הגורמים החשובים ביותר שתרמו לשיפור בריאותו של המין האנושי היו אספקת מי שתייה נקיים וחיסונים.

חלפו מן העולם

מיקרואורגניזמים שונים שפגעו במין האנושי במשך עשרות אלפי שנים, כמעט חלפו מהעולם לאחר שפותחו חיסונים נגדם. וירוס הפוליו (שיתוק ילדים), שהיה אימתן של אמהות עד אמצע המאה הקודמת, נעלם מרוב מדינות העולם לאחר שבשנות ה-50 פותח חיסון נגדו. חיידק הקלוסטרידיום חודר לגוף דרך פצעים ומשחרר רעלן שגורם למחלת הטטנוס, שמביאה למותם של החולים בעוויתות ובייסורים. כיום זו מחלה נדירה ביותר, הודות לחיסון כנגד הרעלן שמייצר החיידק.

מחלת הכלבת נגרמת על ידי נגיף שמועבר בנשיכה של יונקים, הפוגע במערכת העצבים המרכזית. חיסון שניתן בזמן מונע את התפתחות המחלה, שמסתיימת במוות. דלקת הריאות, גורם תמותה שכיח של קשישים, ניתנת גם היא למניעה באמצעות חיסון נגד חיידק הפנאומוקוקוס. את דלקת קרום המוח הקטלנית מונעים על ידי חיסון נגד החיידקים שגורמים למחלה, ההמופילוס והמנינגוקוקוס.

מחלות ילדות כמו אבעבועות רוח, שעלת, חצבת, אדמת וחזרת, כמעט והפכו לנחלת ההיסטוריה הודות לחיסונים. מחלות אלה מתפרצות רק באוכלוסיות שאינן מחסנות את ילדיהן. המטיילים באזורים אקזוטיים מתחסנים נגד מחלות נגיפיות שמועברות על ידי יתושים – הקדחת הצהובה באפריקה ובדרום אמריקה, וקדחת המוח היפאנית במזרח אסיה.

וירוס הפפילומה, שמועבר בהדבקה מינית, גורם ליצירת תאים סרטניים ברירית צוואר הרחם. אפשר למנוע את ההדבקה כשמחסנים נערות צעירות וכך אפשר למנוע את הופעתם של גידולים אלו.

מה קורה כשאין ברשותנו חיסונים? מלריה, איידס ושחפת הן מחלות הקוטלות מיליוני בני אדם ברחבי העולם. הטיפולים היעילים הקיימים נגד מחלות אלו מפחיתים את התמותה, אבל אינם משפיעים כמעט על שיעור התחלואה.

עם הופעת החיסונים התפתחה גם החרדה מפניהם. כבר במאה ה-18 החלו להתפשט בציבור שמועות על תופעות לוואי נוראיות, שעלול לגרום החיסון החדש של ג'אנר. בקריקטורה מאותה תקופה רואים את אדוארד ג'אנר, וסביבו עומדים אנשים שגופם מצמיח חלקי פרה לאחר שחוסנו.

הציור יכול היה לעורר צחוק, אילולא נראה שמאז ועד היום לא התקדמנו במאום. די היה במכתב תימהוני אחד שתיאר סכנות שונות הכרוכות, לכאורה, בחיסון נגד שפעת החזירים – שנזרק למעמקי באר האינטרנט – כדי להעלות באוב את כל הפחדים הקמאיים. עשרות מלומדים, מצוידים בהסברים הגיוניים ומנומקים על בסיס עובדות, אינם מצליחים להילחם בחרדה. הפחד מפני החיסון החדש הפך בעצמו למגיפה, שמתפשטת בד בבד עם התפשטות נגיף ה-A/H1N1.

בכל שבוע נדבקים מיליוני בני אדם בשפעת ברחבי העולם, אלפים מתאשפזים עקב סיבוכים, חלקם נזקקים לתמיכה נשימתית ביחידות לטיפול נמרץ ומיעוטם אף מקפחים את חייהם. עובדות אלו לא מבלבלות את מתנגדי החיסונים, שממשיכים להמליץ על תחליפים מתחליפים שונים – החל במולקולות מים עתירות זיכרון (הומיאופתיה) וכלה בהחלפת מזוזות. הם מעלים טיעונים נגד מרכיבים שונים של החיסון, שמשמשים להמרצת המערכת החיסונית או למניעת זיהומים של החיסונים. הם מפיצים תיאוריות קונספירציה הזויות ומעלים ליו-טיוב סרטים מפחידים. הם לא מתרשמים מהעובדה שאין שום מחקר רציני התומך בטיעוניהם.

הגל השני

בשנים 1918-1919, התפרצה מגיפת שפעת שכונתה השפעת הספרדית. המחלה גרמה למותם של כ-50 מיליון בני אדם. ההתפרצות התאפיינה בשלושה גלים. הגל הראשון היה בחודש מארס, השני בסתיו ובחורף. גל שלישי, קטן, התפרץ באביב 1919. עיקר התמותה היתה בגל השני. היום אנחנו נמצאים בעיצומו של הגל השני של המגיפה ולרשותנו עומד חיסון יעיל כנגד הנגיף. חששנו שהפנדמיה תהיה אלימה כמו זו של השפעת הספרדית, אבל בשלב זה נראה שהמזל שיחק לנו. שיעור התמותה נמוך לאין ערוך מהתחזיות.

למרות זאת, יש לזכור שהמגיפה הנוכחית גורמת לתחלואה רבה. מיליוני חולים סובלים מחום ומתסמינים נשימתיים והם מרותקים לביתם. חשוב לזכור שבניגוד ל"שפעת עונתית", עיקר התמותה הוא בקרב אנשים צעירים, בריאים ופעילים. עד היום מתו כ-7,000 איש ברחבי העולם לאחר שנדבקו בווירוס השפעת. אני משוכנע שכל אחד ואחד מהם היה שש להתחסן, לו היתה לו האפשרות לעשות זאת בזמן. להוותנו, בחודשים הראשונים של המגיפה עוד לא פותח החיסון. גם הדור שחי ב-1918 היה עומד בתור לחיסונים, אילו היו כאלה אז.

אף על פי שחלפו יותר מ-220 שנה מאז הניסוי של ג'אנר, הצורך להסביר את חשיבות החיסונים ולנמק מדוע יש צורך לחסן את האוכלוסייה כנגד מגיפה שמשתוללת ברחבי העולם, עדיין קיים. נראה כי כמו שאמר אלברט איינשטיין: "היקום והטיפשות האנושית הם אין-סופיים. בעצם, אני לא בטוח בנוגע ליקום".

הכותב הוא מומחה למחלות זיהומיות ביחידה למחלות זיהומיות, בית החולים אסף הרופא